חברת אלחלאיקה ללאנשאאת בע"מ נ' מנדל ואח'

פסק דין

ביום 27.3.06 ארעה תאונת דרכים בכביש 60 בין בית לחם לחברון. התובעת טוענת כי התאונה ארעה באשמתו של הנתבע 1, שנהג ברכבו של הנתבע 2, אשר עשה סיבוב פרסה על הכביש מבלי להבחין ברכב התובעת שהגיע מכיוון בית לחם לכיוון חברון בכביש הראשי.

הנתבעים טוענים כי נהג רכב התובעת אשם בתאונה. הנתבעים לא חולקים על כך שהנתבע 1 ביצע סיבוב פרסה בכביש ואולם לטענתם הוא כבר כמעט השלים את סיבוב הפרסה ואז הנהג ברכב התובעת הגיע עם המשאית ולמרות שהוא היה יכול ליסוע ישר מבלי להתנגש ברכב הנתבעים הוא התנגש בו בכוונה.

הנהגים העידו בפני. הנהג ברכב התובעת טען כי הוא ראה את רכב הנתבעים בצד הדרך ואז כשהוא הגיע למרחק של מטרים ספורים ממנו ( כ- 4 מ') , הנתבע פנה לפתע בחדות שמאלה כדי לעשות פרסה. הנהג ברכב התובעת ניסה לברוח ימינה אך ללא הצלחה ולכן צידו השמאלי קדמי פגע בצידו האחורי שמאלי של רכב הנתבעים.

הנתבע העיד כי הוא עמד בימין הכביש על מנת לעשות סיבוב פרסה. לדבריו, הוא עמד בשול הכביש. הכביש בכיוון נסיעתו היה פנוי והוא לא ראה, אף לא במראה לאחור, כל רכב. הכביש בנתיב הנגדי היה עמוס וכלי רכב היו כמעט במצב עמידה. הוא סימן לנהגת שנסעה בנתיב הנגדי שהוא מבקש לעשות סיבוב פרסה על מנת שזו תיתן לו אפשרות להיכנס בינה לבין הרכב שלפניה. הוא סבר שהיא עומדת לעשות זאת ואולם כשהתחיל את הסיבוב היא התקדמה וסתמה את הרווח שנוצר. למרות זאת הוא הצליח לבצע את הסיבוב ונכנס כבר עם שלושת רבעי רכבו לנתיב הנגדי. רק אז הגיע רכב התובעת שיכל לעבור בנסיעה רגילה כיון שנתיבו היה כמעט פנוי לגמרי, אך הוא בכוונה נכנס ברכב הנתבעים וגרם לתאונה.

בחנתי את טענות הצדדים ובאתי למסקנה כי האחריות לאירוע התאונה הינה על הנתבע ואולם יש ליחס לנהג ברכב התובעת רשלנות תורמת ואלה נימוקי:

כאשר אדם מבקש לבצע סיבוב פרסה בכביש, שבו מותר לעשות כן, עליו לבדוק היטב לפני תחילת הביצוע, שהוא יכול לבצע את סיבוב הפרסה ולהשלים אותו מבלי לגרום להפרעה לתנועה ובודאי מבלי לגרום לתאונה. בנדון דנן, מעדותו של הנתבע עצמו עולה שהוא ביצע את הסיבוב כאשר לא היה ברור שהוא יוכל להשלים אותו, ובפועל הסיבוב אף לא הושלם שכן הנתבע עצמו אישר שחלק מרכבו נשאר בנתיב נסיעת רכב התובעת. מאידך, גם לפי עדותו של הנהג ברכב התובעת הוא ראה את רכב הנתבע כשהוא עומד בצד הכביש ולדבריו, מחצית הרכב היה על נתיב נסיעתו. בנסיבות אילו מהירות של 60 – 50 קמ"ש כפי שהעיד הנהג שנסע אינה סבירה. יתכן מאוד שאילו מהירותו של הנהג ברכב התובעת היתה נמוכה יותר הוא היה יכול למנוע את התאונה או לפחות להקטין את הנזקים. בשל כל האמור יש ליחס לנהג ברכב התובעת רשלנות תורמת של 20%.

באשר לנזקים, התובעת תבעה סך של 18,570 ₪ המורכבים מנזק ישיר לפי חו"ד בסך 15,050 ₪, שכ"ט שמאי בסך 1,520 ₪ ו- 2 ימי השבתה 2,000 ₪. התובעת לא המציאה אישור מהו ההפסד ליום השבתה וכן לא המציאה אישור כלשהו לפיו הרכב תוקן במשך יומיים. הנזקים המוכחים הם אפוא 16,570 ₪ ובניכוי רשלנות תורמת של 20% , 13,256 ₪.

אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובעת סך של 13,256 ₪ וכן את הוצאות האגרה וכן שכ"ט עו"ד בסך 2,000 ₪.

המזכירות תשלח לב"כ הצדדים העתק מפסק הדין בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתן היום, כ"א שבט תשע"א, 26 ינואר 2011, בהעדר הצדדים.

קלדנית: כרמלה עובדיה התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: